מריר I, מרירא

מָרִירI, מָרִירָא m., מְרִירָא, מְרִירְתָּא f. (מְרַר) bitter; embittered, grieving. Targ. 1 Sam. 22:2. Targ. O. Gen. 27:34 מָ׳ ed. Berl. (ed. מְ׳); Y. מְרִירְתָּא. Targ. II Esth. 4:1; a. fr.Targ. Prov. 17:11 גברא מ׳ (ed. Wil. מְרִידָא; h. text מרי).Ber.56a מ׳ עסקך כי חסא thy business will be bitter (thy goods disliked) like lettuce (v. חָסָא I). Sabb.127b bot. B. Mets. 113b; a. fr.B. Bath.20a bot. במרירתא bitter (salt) is meant.Pl. מְרִירִין, מָרִירַיָּא, מְ׳; f. מְרִירָן. Targ. Ex. 15:23. Targ. Num. 5:18, sq. Targ. 1 Kings 2:8 (ed. Lag. מרירא, corr. acc.).Targ. Y. Num. 5:24 מְרִירַיְתָא, read: רַיָּא …).Lam. R. to III, 40, v. בְּסִימָא.